<h1>ראבי"ה שו"ת סימן קנ"א</h1>
<h2>דף עג.</h2>
בירושלמי בדמאי פרק ב' בתחלתו גרסינן ר' אלעזר חושש למיעוט כהדא סירקיא שמסתפקת יום אחד מן האיסור נעשה אותו היום הוכיח לכל הימים ר' יוסי בעי מעתה גר שבא להתגייר אין מקבלים אותו אומר אני מעמון ומואב הוא ונעשה אותו גר הוכיח לכל הגרים. ולא ידענא להבין התיר[ו]ץ על זה התם. וכהאי גונא יש לתמוה לר' מאיר דחייש למיעוטא [יבמות ס"א ע"ב]. ומורי הרב רבינו משה הכהן תירץ לנו דאיכא למימר, לולי שהירושלמי אינו מתרץ, דגר עמוני ודאי הוא דלא יבא בקהל, הא ספק יבא. וראייתו מדגרסינן בפרק עשרה יוחסין הלכה איזה שתוקי אמר רבא דבר תורה שתוקי כשר וכו' עד ממזר ודאי הוא דלא יבא הא ספק יבא ומפני מה אמרו שתוקי פסול גזירה שמא ישא אחותו מאביו, והכא גבי גר דלא שייך האי גזירה הלכך שרי אע"ג דספק הוא, דלא נאסר לבוא בקהל אלא גר עמוני ומואבי ודאי.
